החלטה בתיק בר"ע 45417-12-12

השופט עמירם רבינוביץ:

1.     לפניי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (תיק דמ"ר 17537-04-12; הרשמת רחל גרוס) אשר דחה את בקשת המבקש להכיר בקיומם של יחסי עובד מעביד בינו לבין המשיבה, וכפועל יוצא נדחתה תביעתו לתשלום דמי הבראה, אותה תבע על בסיס קיומם של יחסים אלו.

2.     המבקש הינו קבלן שיפוצים עצמאי, אשר היה רשום כעוסק מורשה מהשנים 1994-1995 ועד לחודש אפריל 2012, מועד בו חדל להיות רשום כעוסק מורשה בשל מחלתו.

3.     המשיבה, היא חברה, המפעילה מכללה המקיימת השתלמויות וקורסי רפואה סינית, פיזיותרפיה ולימודי רפואה משלימה.

4.     המבקש ביצע עבור המשיבה עבודות תחזוקה ושיפוצים בתקופה המשתרעת, מיום 1 במאי 2000 ועד ליום 15 בינואר 2012. ביום 15 בינואר 2012, היה המבקש מעורב בתאונת דרכים. מאותו מועד, לא ביצע המבקש עבור המשיבה עבודה כלשהי. המשיבה הנפיקה למבקש תלושי שכר החל מחודש מאי 2000 ועד לחודש אפריל 2012.

5.     לטענת המבקש, בינו ובין המשיבה התקיימו יחסי עובד - מעביד החל מיום 1 במאי 2000 ועד לחודש מאי 2012. כהוכחה לטיעונו זה הצביע המבקש על העובדה שהמשיבה הוציאה למבקש תלושי שכר במשך כל תקופת ההתקשרות בין הצדדים, וכי על המשיבה מוטל הנטל לסתור את החזקה, כי תלושי השכר מעידים על קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.

6.     לגרסת המשיבה, בין הצדדים לא התקיימה מערכת של יחסי עובד ומעביד. המבקש, אשר פעל כקבלן שיפוצים עצמאי מספר שנים עוד קודם להתקשרותו עם המשיבה, סיפק שירותים למשיבה כעצמאי. הצדדים ראו את הקשר ביניהם כיחסים שבין מזמין שירות ונותן שירות. תלושי השכר הינם סממן פורמאלי וטכני בלבד לאופן תשלום התמורה הקבלנית החודשית שהוצאו עבור המבקש בהתאם לבקשתו.

7.     בתביעה שהגיש המבקש לבית הדין האזורי תבע, להכיר במערכת היחסים בינו ובין המשיבה כיחסי עובד מעביד ולחייב את המשיבה לשלם לו דמי הבראה בגין 7 שנות עבודתו האחרונות.

8.     בית הדין האזורי דחה את תביעת המבקש להכיר בקיום יחסי עובד מעביד בינו ובין המשיבה, ובשל כך נדחתה תביעתו לדמי הבראה. בית הדין האזורי הגיע למסקנה שלא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, תוך ניתוח מפורט של המבחנים השונים לקיומם של יחסי עובד ומעביד על בסיס התשתית העובדתית שהובאה בפניו. בית הדין לא יחס נפקות להוצאת תלושי שכר למבקש כמעידה על קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. בית הדין העדיף בנושא זה את גרסת המשיבה על פני גרסת המבקש, לפיה העסקה באמצעות תלושים נעשתה על פי בקשתו של המבקש, וכי מדובר ב"תלוש טכני" שאינו משקף באמת את המציאות. בית הדין הצביע על דוגמאות מתוך התלושים המעידות על חוסר הסבירות של נתונים המופיעים בהם לעומת המציאות. ככלל העדיף בית הדין את גרסת המשיבה כמהימנה על פני גרסת המבקש, אותה לא ראה כאמינה.

9.     בבקשת רשות הערעור משיג המערער על כל תג ותג מפסק דינו של בית הדין האזורי, כשהוא דבק בגרסתו לקיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, תוך הישענות בעיקר על תלושי השכר התומכים לטענתו בגרסתו שלא נסתרה.

דיון והכרעה

10.            הטענות אותן מעלה המבקש בבקשה זו זכו כולן לתשובות מנומקות בפסק דינו של בית הדין האזורי. כפי שציינו, בית הדין האזורי הדגיש את אמינות גרסת המשיבה ואת חוסר האמינות של גרסת המבקש. את התרשמותו זו ציין בית הדין האזורי במקומות אחדים בפסק דינו. זו קביעה המבוססת על התרשמותו מן הראיות, העדויות וכלל החומר שהובא בפניו. הלכה פסוקה היא, כי אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה מן העדויות והראיות שהיו בפניה. בהליכי דיון מהיר, בפרט, התערבותה של ערכאת הערעור היא מצומצמת ביותר, ומוגבלת בעיקר לבירור שאלות משפטיות . בנסיבות המקרה לא מצאתי מקום לחרוג מאותו כלל.

11.            כאמור בית הדין האזורי לא יחס לתלושים נפקות כלשהי לעניין הטענה כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד. מסקנה זו של בית הדין והנימוקים לה מקובלים עלי. התהיות העולות מבחינת נתוני התלושים מחזקות את הרושם שאין הם משקפים את נתוני הקשר האמיתיים. משנשמט עוגן האחיזה העיקרי של המבקש - תלושי השכר - כבסיס לטיעון המבקש לקיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, לא נותר למעשה בסיס  ממשי אחר לטיעון זה.

12.            הניתוח של בית הדין האזורי ביחס למבחנים המשפטיים השונים לקביעת יחסי עובד ומעביד וישומם על בסיס התשתית העובדתית ממנה התרשם, מעוגן היטב בהלכה המשפטית המתייחסת לנושא זה, והוא מקובל עלי. יש לציין כי אין מחלוקת שהמבקש היה קבלן שיפוצים בתקופה בה נתן במקביל שירותים למשיבה. זו הייתה נקודת המוצא ההתחלתית של הקשר בין הצדדים, והיא זו שניווטה הלכה למעשה את מהות הקשר ביניהם  במשך כל תקופת מתן השירות, שלא אופיינה כלל ועיקר כיחסי עובד ומעביד, אלא כיחסים בין עצמאי האדון לעצמו ולזמנו ובין מזמין שירותים, כפי שהיטיב לנמק בית הדין האזורי.

13.            סוף דבר -  הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ג ניסן תשע"ג (03 אפריל 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.